לפי הערכות בעולם כמעט 1 מכל 15 אנשים עלולים לחלות במחלה יתומה. מדובר בכ-400 מיליון איש וזהו מספר, שרק על פניו, נראה עצום. בעולם מוכרות כיום בין 5,000 ל-8,000 מחלות יתום, רובן על רקע גנטי-תורשתי או מטאבולי (הפרעות מסוגים שונים בחילוף חומרים). המשמעות? באופן מצרפי מחלות יתום אכן מאיימות על אנשים רבים, אך כל מחלת יתום בנפרד משפיעה על מספר אנשים קטן מכדי שישתלם לחברות לפתח תרופה כנגדה. איך מעודדות מדינות את חברות הפארמה לפתח תרופות למחלות יתום? מה הקשר לסל הבריאות הישראלי וכיצד ביטוח בריאות פרטי מסייע, כלכלית ומורלית, בהתמודדות?
מהן מחלות יתום
תרופות יתום הן תרופות שאושרו לטיפול במחלות נדירות, על ידי הגופים המוסמכים לכך.
באירופה מוגדרת מחלת יתום ככזו ששיעור החולים בה נמוך מ-1:2,000. כלומר אם באירופה כולה חיים כיום כ-740 מיליון איש, מדובר במחלות שפוטנציאל השוק שלהן לא עולה על 370 אלף חולים. בישראל אמנם עדיין לא נקבע באופן רשמי מהו המפתח שמגדיר מחלה נדירה, אבל אם נשתמש במפתח האירופי, מדובר במחלות שלהן פחות מכ-4,500 חולים. בארצות הברית, אגב, המפתח להגדרת מחלת יתום הוא פחות מ-200 אלף חולים בארה"ב עצמה. כלומר יחס של כ-1:1,650.
פיתוח תרופות למחלות יתומות: מציאות עגומה
פיתוח תרופה חדשה הוא תהליך מורכב, יקר וממושך. בממוצע יחלפו כעשר שנים מרגע גילוייה של תרופה חדשה ועד רגע השקתה המסחרית בשוק, כאשר שלב הניסויים הקליניים לבדו נמשך בממוצע 6-7 שנים.
לפי דו"ח של איגוד יצרניות התרופות הגדולות באמריקה, PhRMA, בנושא תרופות יתומות, עלות המחקר ופיתוח (מו"פ) בתרופה מאושרת, שמצליחה לעבור את כל השלבים והמכשולים בדרך, מגיעה בממוצע ל-2.6 מיליארד דולר. המספר המדהים הזה כולל גם עלות של כישלונות בתהליכי הפיתוח. בנוסף מציין הדו"ח כי הסבירות שתרופה כלשהי שנכנסת לשלב האישורים הקליניים תצלח את כל הדרך עד לאישורה הסופי, עומד כיום על פחות מ-12%. עם אחוזי הצלחה כאלה, ברור שאין שום דרך להגיע ליעד בלי שילוב בין משאבים עצומים, מדענים מהשורה הראשונה, טכנולוגיות מתקדמות, שרשרת ייצור דינמית ויכולת מורכבת לניהול פרויקטים. וזה עוד לפני שהזכרנו דבקות במטרה ולעיתים גם מזל.
נוכח גודל ההוצאות, ויחס הסיכון-סיכוי להצלחת פיתוח התרופה, חברות תרופות בוחנות מכל כיוון פיתוח תרופות חדשות, שעלולות לגרור הפסדים. אחד השיקולים החשובים ביציאה לדרך עם תרופה חדשה הוא פוטנציאל השוק שלה, במילים אחרות, שהביקוש לתרופה החדשה גדול מספיק כדי להצדיק את המחקר, הפיתוח ומאוחר יותר גם הייצור והשיווק. בדיוק כל מה שלא קיים, למרבה הצער, בתרופות יתום.
לצערנו זו בהחלט לא הבעיה היחידה עם מחלות ותרופות יתום. בשל נדירותן של המחלות מעט מדי רופאים מתמחים בהן, לומדים עליהן או מקדישים זמן ללמוד כיצד לטפל בהן.
בנוסף, הליכי הפיתוח והניסויים הקליניים היקרים ממילא, הופכים מסובכים ויקרים אף יותר כשזה נוגע לתרופות יתום, זאת כיוון שלא קיים מספק ידע על מחלות יתום בשל מיעוט החולים הפזורים במדינות בכל העולם.
מדי שנה נאבקות מאות תרופות יתום, שמאחוריהן סיפורים עצובים וטרגיים של חולים, על הזכות להיכלל בסל הבריאות
תרופות יתום בארצות הבירת ואירופה: בין סיכון לסיבסוד
נראה כי המצב הבסיסי של מחלות יתום ותרופות יתום הוא בעייתי: פוטנציאל השוק, או היקף החולים במילים אחרות, מוגבל. בהתאם לכך מוגבלת ההצדקה המסחרית לפיתוח התרופה. אלא שכאן נכנסים לתמונה ארגוני הבריאות העולמיים והמדינות השונות. אלו קבעו מדיניות שמטרתה עידוד של פיתוח, ייצור ושיווק תרופות יתום.
בארה"ב, חלוצה עולמית בכל הנוגע לדירבון פיתוח של תרופות יתום, התקבל כבר ב-1983 חוק שיזמה רשות התרופות והמזון (FDA), המעניק שורה של הטבות ליצרניות תרופות שיקחו על עצמן לפתח תרופות יתום. ההטבה המרכזית שניתנה היא בלעדיות שיווק למשך 7 שנים, לא דבר של מה בכך במעצמה עולמית המתנגדת למונופולים. הטבות אמריקניות נוספות ראויות לציון הן זיכוי בסך 50% במיסוי פדרלי על ביצוע מחקר קליני, השתתפות בעלויות המחקר, מענקי מחקר, העלאת התרופה על מסלול אישור מהיר ואפילו פטור מאגרת רישום.
באירופה לעומת זאת, חיכתה רשות התרופות האירופית עד 1999, כ-16 שנה לאחר האמריקאים, ליישר קו ולהעניק גם היא הטבות ותמריצים לפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות למחלות יתום. התקנות האירופיות, חשוב להדגיש, מעניקות בלעדיות שיווק לתקופה בת 10 שנים, 3 שנים יותר ממקבילתה האמריקאית, מה שמקל מאוד על החברות המפתחות להחזיר את ההשקעה. בנוסף ניתן להאריך תקופה זו ל-12 שנות בלעדיות – אם המחקר והתרופה קשורים ומיועדים לרפואת ילדים.
כאן, תוכלו למצוא רשימה של תרופות יתום בארה"ב. וכאן, באתר Orphanet המציג מידע על מחלות נדירות, ניתן למצוא רשימה של תרופות יתום המאושרות לשיווק ושימוש באיחוד האירופי.
תרופות יתום בישראל
בישראל המצב מסובך יותר מאשר באירופה וארה"ב, שהקימו מערכי תמיכה מרשימים בתרופות יתום. בישראל תרופות למחלות נדירות נכללות – או לא נכללות, תלוי בהחלטה – בסל הבריאות בו מרוכזים מכלולי השירותים, התרופות והציוד הרפואי שמבוטחי קופות החולים זכאים לקבל כחלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. חלק מהשירותים והתרופות ניתנים בחינם למבוטחים, וחלקם האחר בסובסידיה משמעותית עם השתתפות עצמית של המבוטח.
כך, מדי שנה נאבקות מאות תרופות יתום, שמאחוריהן סיפורים עצובים וטרגיים של חולים, על הזכות להיכלל בסל הבריאות. מאחר שתרופות יתום הן בדרך כלל תרופות יקרות ביותר, משפחתו של חולה שהתרופה שהוא צריך לא נכנסה לסל עלולה למצוא את עצמה במצב סיכון כלכלי כדי לזכות בטיפול, וגם זה לתקופה קצרה בלבד.
דוגמא? למרבה הצער, לא חסרות כאלו: בספטמבר 2020 פורסם כי שני תינוקות ישראלים שמאובחנים עם מחלת ניוון השרירים הנדירה SMA, יקבלו מימון לטיפול בתרופה בשם זולג'נסמה שאינה כלולה בסל התרופות הממלכתי. התרופה ניתנת כטיפול חד פעמי, אך עלותה עומדת על כ-7.6 מיליון שקל לחולה, שיא עולמי בהיסטוריה של פיתוח התרופות. בישראל יש, לפי הערכות, כ-20 תינוקות עד גיל שנתיים שסובלים מהמחלה הגנטית הזו. כמה מהם יזכו להיות מטופלים בתרופה כה יקרה?
תרופות יתום: מכוסים היום רגועים מחר
לא מוכנים לסמוך על המזל או המקרה, ורוצים להיות בטוחים שאתם ומשפחתכם תהיו מוגנים ומכוסים בעת צרה גם אם חלילה תזדקקו לטיפול בתרופות יתום? במקרה כזה, ביטוח תרופות פרטי בביטוח הבריאות של ביטוח ישיר יאפשר לכם להיות שקטים מהבחינה הזאת עם:
- כיסוי לתרופות מחוץ לסל הבריאות הציבורי, תרופות שבסל הבריאות אך לא מיועדות בהגדרה לטיפול במצבו הרפואי של המבוטח, תרופות אונקולוגיות והמטולוגיות המוגדרות כ-OFF LABEL, תרופות יתום (המוגדרות כנדירות על ידי הרשויות), הוצאות נלוות ועוד.
- אחריות מירבית עד לסכום של מיליון וחצי ₪ שקל, בהשתתפות עצמית של 500 שקל ₪ בלבד למרשם לחודש.
- על תרופות שעלותן לחודש יותר מ-3,000 שקל – אין השתתפות עצמית.
- חידוש סכום הביטוח – מיליון וחצי ₪ - אחת לכל שנת ביטוח, בין אם הזכאות לו נוצלה או לא.
- תגמולי הביטוח כוללים הוצאות נלוות/ שיפוי בגין שירות רפואי הכרוך במתן התרופה, בסך של 300 שקל ליום במשך 60 ימים.





