בנובמבר 2013, המפקחת על הביטוח במשרד האוצר פרסמה נתונים עדכניים אודות התנהלותן של חברות הביטוח בענפים השונים. מהדו"ח הרשמי עלה באופן ברור כי ביטוחי רכב הם מהביטוחים ה"אפקטיביים" ביותר בענף הביטוח בישראל.
כ-90% מתביעות הביטוח אשר מוגשות בגין נזקי רכב משולמות ומטופלות ביעילות, הוגנות וזריזות. מרביתן מטופלות תוך חודש ימים בלבד. אולם, חשוב להדגיש כי אחת מכל מאה תביעות ביטוח רכב תדחה ולא תשולם. במרבית המקרים, הסיבה לכך היא אי שמירה על תנאי הפוליסה. במאמר קצר זה, ננסה להבין מהי המשמעות של הפרת תנאי פוליסת ביטוח רכב, ומהן התוצאות אשר עלולות להיגרם למבוטח (ובני משפחתו) בגינה.
כ-90% מתביעות הביטוח אשר מוגשות בגין נזקי רכב משולמות ומטופלות ביעילות, הוגנות וזריזות.
ביטוח חובה, כשמו כן הוא
כל נהג בישראל אשר עושה שימוש ברכב מנועי חייב לדאוג שהוא עושה זאת בכפוף לקיומה של פוליסת ביטוח תקפה ורלבנטית. חובה זו, אשר הפרתה עלולה לעלות כדי עבירה פלילית, מעוגנת בסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. על פי סעיף זה, אדם לא יעשה שימוש ברכב מנועי, ולא יגרום לכך שאחר יעשה שימוש ברכב, כל אימת שהשימוש חורג מפוליסת ביטוח חובה ברת תוקף.
הפרת תנאי פוליסת ביטוח חובה לרכב יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים. למשל, נהג צעיר אשר נוהג ברכב שמבוטח לנהגים מגיל 24 ומעלה, נהג אשר נוסע ברכב עם פוליסת ביטוח שמית (פוליסה אשר מגדירה נהגים מורשים לפי שמם) והוא איננו בין המורשים לנהיגה, פוליסת ביטוח רכב אשר נרכשה על בסיס תצהיר לא נכון של פרטי המבוטחים וכדומה.
במקרים אלה, הנהג לא מבצע רק עבירה פלילית, אלא הוא גם מסתכן בכך שאם יהיה מעורב בתאונה, עלולה להישמט הקרקע תחת חבותה של חברת הביטוח כלפיו. במילים פשוטות, הנהג עלול למצוא עצמו אל מול שוקת שבורה.
ללא קשר לשאלת האשם
כפי שצוין לעיל, החוק בישראל מחייב רכישת ביטוח חובה לרכב וזהו תנאי שאין בלתו לשימוש ברכב מנועי. חברות הביטוח השונות מציעות מוצרי ביטוח רכב על בסיס מגוון רחב של פוליסות אופציונאליות. מדובר למעשה בסל מוצרים אשר תלוי בראש ובראשונה בזהות הנהגים המבוטחים.
למשל, פוליסת ביטוח חובה לרכב אשר מיועדת גם לנהגים צעירים וחדשים תהיה על פי רוב יקרה יותר מפוליסת ביטוח לנהג ותיק (וזאת, כל אימת שהנהג הוותיק איננו בעל עבר תעבורתי משמעותי). בנוסף, חברות הביטוח מציעות גם פוליסות אטרקטיביות לנהגים אשר משתייכים לאוכלוסיות מסוימות (נהגים ותיקים, נהגים מבוגרים ואפילו נשים במקרים מסוימים). זאת, בכדי לאפשר למבוטחים לרכוש פוליסה "תפורה אישית למידותיהם" אשר מתאימה לצרכיהם הספציפיים.
כאשר הפוליסה מופרת על ידי המבוטח או מי מטעמו, חברת הביטוח יכולה לטעון שאין כיסוי למקרה בגין אי עמידה בתנאי ההתקשרות ההדדית. שימו לב, הפרת תנאי הפוליסה יכולה לגרום לאי תשלום כיסוי גם כאשר המבוטח איננו אשם בתאונה.
דוגמא למקרה
ישנן פוליסות ביטוח רכב אשר מוגדרות כפוליסות לפי שם. דהיינו, פוליסות אשר מתירות נהיגה ברכב לנהגים ספציפיים ששמם מצוין בחוזה הביטוח. במקרה שהונח לפתחו של בית המשפט השלום בירושלים, חברת ליסינג טענה כי הנתבעת (חברת ביטוח גדולה) חייבת לשפותה בגין נזקים אשר נגרמו לרכבה לאחר שרכב שחצה רמזור אדום התנגש בו.
חברת הביטוח טענה כי אין כל מקום לכיסוי ביטוחי, חרף העדר אשמה מצד הנהג ברכב הליסינג, וזאת משום שהאחרון לא היו בין בעלי ההרשאה לנהיגה לפי הפוליסה. בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי הצדק עם חברת הביטוח. כב' השופטת, תמר בר-אשר צבן, קבעה בפסק הדין כי היות ורכישת הפוליסה נעשתה באופן ספציפי עבור נהגים מסוימים (עובד ואשתו), ולא עבור "כל נהג" או הנהג הספציפי שנהג ברכב במועד התאונה, הרי שחברת הביטוח איננה חייבת כלפי המבוטח. מדובר בדוגמה מצוינת למקרה שבו אי עמידה בתנאי הפוליסה הביאה לדחיית תביעה בבית המשפט (ולעוגמת נפש לתובעת (תא"מ 13842-08, ניתן ביוני 2010).






